ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
71890-06
04/02/2007
|
בפני השופט:
נגה אהד
|
- נגד - |
התובע:
יעקב רצבי ת.ז. 23697055 עו"ד דוד גולן
|
הנתבע:
מדינת ישראל עו"ד הפרקליטה גב' אופירה בן-עמי
|
פסק-דין |
1.
בפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית-משפט קמא (כב' השופטת פראג - תעבורה-ת"א).
המערער הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, מסירת פרטים כוזבים, שימוש במסמך מזויף, נהיגה ללא רשיון-נהיגה תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח.
העונש שגזר בית-משפט קמא: מאסר בפועל בן 18 חודש, בניכוי 30 ימי מעצר; הופעל מאסר על-תנאי בן 12 חודש בחופף לעונש שנגזר; פסילה בפועל בת 5 שנים; הופעלה פסילה על-תנאי בת 6 חודשים לריצוי במצטבר; מאסר על-תנאי בן 6 חודשים ל-3 שנים.
2.
בנימוקי הערעור: בית-משפט קמא החמיר עם המערער יתר על המידה, התעלם לחלוטין מעובדת היותו תקופה ארוכה המתקרבת לשנה, במעצר-בית, שמרבית התקופה הייתה במעצר-בית מלא.
מדובר בעבירה ראשונה. לחובתו מאסר על-תנאי מתקופה קודמת, אותו ניתן להאריך. המערער נמצא בשיקום, בן 37, אב לילדה כבת 15. החזרתו לכלא תגדע הליך שיקומו ותחזירו לעולם הפשע והעבריינות.
3.
באת-כוח המשיבה מבקשת שלא להתערב בעונש.
4.
למועד הדיון התייצבה קצינת-מבחן שנשלחה על-ידי שירות-המבחן, על-מנת לחזק את המערער ואת עמדת קצינת-המבחן לשיקומו של המערער.
עם כל הכבוד וההערכה לשירות-המבחן (ויש כזו), אני סבורה כי
בחינתם של עברייני תנועה חייבת להיות בחינה שונה, אחרת, נבדלת, מבחינתם של בעלי עבר פלילי בעבירות שאינן עבירות תעבורה
.
נהיגה שלא בהתאם לכללי התעבורה, שלא במיומנות; נהיגה חסרת-זהירות, בקלות-ראש, תוך הפרה בוטה של הכללים; נהיגה בעת פסילה, ללא רשיון-נהיגה תקף - אלה עבירות שתוצאתן עלולה להיות תאונת-דרכים, פגיעה באזרחים תמימים, השארתם כנכים ליתרת ימי חייהם, או חס-וחלילה קטילת חיים והרס משפחות.
חובתנו הציבורית להילחם מלחמת חורמה בנהגים עבריינים, להילחם מלחמת חורמה בקטל הנוראי בדרכים, וזאת - בשל קדושת החיים ושמירה על בטחוננו האישי, שכן כל אחד ואחת מתושבי המדינה נייד ולשם כך נזקק לשירותי תעבורה, וכל אחד ואחת מאיתנו הינו קורבן/מתלונן בפוטנציה לתאונת-דרכים. מלחמה זו - תגרום ל"חינוך מחדש" של הנהגים.
נהג הנוהג בפסילה, או בחוסר-זהירות, או בקלות-ראש - יורחק מהכביש בדרך שאינה מאפשרת נטילת רכב ונהיגה בו
.
לא די בעונש פסילה בפועל מלהחזיק ברשיון-נהיגה לנוהג בפסילה, שכן עצם הנהיגה בפסילה מהווה הוכחה ניצחת - כי העונש אינו עונש ממשי; ועל-כן,
חייב בית-משפט לנקוט בענישה אחרת, הולמת, ראויה, אשר תבטיח הפסקת הנהיגה מיידית וחוסר-אפשרות לנהיגה לפרק-זמן שנקבע על-ידי בית-המשפט, כך שהרחקת הנאשם מהכביש תהא מובטחת
.
ובשאלה זו - אין מקום לפשרות, אין מקום להקלות, אין מקום לשיקולי פרנסה, אין מקום לשיקולי שיקום ואין מקום לנסיבות חיים קשות.
כל התחשבות באחד מהגורמים הנ"ל, ומתן אפשרות פיזית למערער להגיע לרכב - פירושה המעשי:
החזרת עבריין מועד לכביש ופגיעה בפוטנציה במי מאיתנו.
5.
גזר-הדין משתרע על-פני 7 עמודים. לא בכל יום נתקל בית-המשפט בגזר-דין כה ארוך.
גזר-הדין מנומק, סוקר עברו התעבורתי. מדובר במי שגרם לשתי תאונות-דרכים:
האחת - שיש בה חבלות של ממש, כאשר המערער עזב מקום התאונה בלי להושיט עזרה; תאונה שהתרחשה בשנת 99' ובגין כך נגזר עונשו של המערער ביום 5.7.2004 לשנת מאסר על-תנאי, במסגרת
ת.פ. 3981/99 (תעבורה-ת"א)
. מאסר שהוא בר-הפעלה.
השנייה - תאונה שהתרחשה ביום 29.4.2000. הנאשם הורשע בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה רשלנית שגרמה לתאונה, בה נחבל אדם חבלות של ממש,
(
ת.פ. 60286/01 - תעבורה-רמלה), ובמסגרת ערעור נגזרו על המערער 8 שנות פסילה ו-5 חודשי מאסר בעבודות-שירות.